פתרון לאותם אזורים קרים בכלי הזכוכית המורכבים
אם עבדתם אי פעם עם זכוכית בעלת צורות מוזרות – צווארים צרים, שפה רחבה, או ידיות לא נוחות – אתם יודעים כמה זה מעצבן. אתם מכניסים את הזכוכית לתנור, עושים הכל כמו שצריך, אך בסוף עדיין נשארים אזורים קרים בזכוכית.
הבעיה היא שחימום רגיל של התנור פשוט עובר מעל הזכוכית, אך לא מגיע לאזורים האלו. כתוצאה מכך, יש לחץ לא אחיד על הזכוכית, וכולנו יודעים לאן זה מוביל: זכוכית שנשברת ובזבוז זמן.
כדי לפתור את זה, הפסקנו להסתמך על אוויר והתחלנו להשתמש במנורות אינפרא-אדום. במקום לחכות שהחום יגיע לאזורים האלו, המנורות שולחות אנרגיה תרמית ישירות אל הזכוכית.
פגיעה באזורים הנכונים
חשבו על זה כמו פנס. על ידי כיוונון נכון של המנורות, ניתן להפנות את החום בדיוק לאזורים שבהם הזכוכית עדיין קרה. כך, כל הזכוכית נחממת בו זמנית.
אנו משתמשים בצינורות קוורץ בעלי הספק גבוה, מכיוון שהם מסוגלים לחמם את הזכוכית במהירות. כך אין צורך לחכות בין המחזורים השונים.
הציוד הנדרש (והבעיות האפשריות)
כדי לקבל מספיק כוח, אנו בדרך כלל משתמשים במערכות 230V או 400V. זה מאפשר להשתמש בציוד קטן יותר, אך עדיין להעביר כמות גדולה של חום לאזורים הרצויים. אנו משתמשים בחיבורים מסוג R7 או Sk15, מכיוון שהם מתאימים בדיוק. ניתן להרכיב אותם ישירות במערכות הקיימות, בלי צורך לפרק את כל הציוד.
אך יש דבר אחד חשוב: יש לשים לב לטולרנציות של הציוד. המנורות האלו נהיות חמות מאוד – לא רק באזורים שבהם האור פוגע בזכוכית, אלא גם בקצוות הצינורות. אם מאווררי הקירור אינם יעילים מספיק, הם עלולים לגרום להתחממות יתר של החוטים או של החיבורים. אל תזניחו את תהליך הקירור.
התמודדות עם חללים עמוקים
אם אתם עובדים עם כלים בעלי חללים עמוקים, מנורה אחת לא תספיק. הזכוכית תייצר צללים על עצמה. הפתרון הוא להשתמש במספר מנורות. כך, הצללים נעלמים. היתרון הגדול הוא שאין צורך להשאיר את הזכוכית בתנור זמן ארוך. כך ניתן להוציא את הזכוכית מהתנור מהר יותר, ולחסוך בחשמל.